אסמה

שם המחלה לקוח מהשפה היוונית: "נשימה כבדה";

מהי אסמה?

אסמה הנקראת גם גנחת (הסימפונות) או קצרת (הנשימה) היא מחלה אימונולוגית הפוגמת המערכת הנשימה. במחלה זו, הסימפונות בריאות מתכווצות בשל דלקת וקשיי הנשימה מתרחשים עקב התכווצות הדופן הפנימית של נתיב האוויר. חולי אסמה עשויים לסבול מנשימה כבדה עם "צפצופים", "קוצר נשימה", וסיבולת לב-ריאה נמוכה. לפי סקרים שונים נאמדת שכיחות המחלה בארצות המערב בכ 7 אחוז מאוכלוסיית הבוגרים וכ 12 אחוז בקרב אוכלוסיית הילדים. הדעה הרווחת היא שאסמה היא מחלה פסיכוסומטית אבל אין הכוונה כי התסמינים אינם אמיתיים, אלא כי לגורמים נפשיים השפעה רבה על החמרתה או הקלתה.

איבחון אסמה

אבחון מחלת האסמה נעשה על ידי בחינת תפקודי ריאה לאחר מאמץ או לאחר שאיפת חומר המכווץ את הריאות בבדיקות מסויימות. כיום נהוג לאבחן אסמה במקרה של ירידה של 20% בתפקודי הריאה אחרי מבחן שאיפת מיטכולין, אם כי תיתכן אסמה קלה יותר. תפקודי ריאות נמוכים בעת מנוחה יכולים ללמד על אסמה קשה וכרונית, אם כי גם אסמה הבאה לידי ביטוי בהתקפים בלבד היא מסוכנת.

התקפי אסמה

מחלת האסמה מתבטאת בהתקפים. בין התקף להתקף החולה מתפקד כרגיל. סימנים להתקף אסמה כוללים כאמור קשיי נשימה והשמעת "צפצופים", ריבוי כיח (ליחה), שיעול טורדני, ובמקרים קשים אף קושי בעת דיבור, נשימה מהירה ומאומצת ועוד. החומר שגורם להתקף נקרא "הטריגר" או "האלרגן", קיימים מספר חומרים שעלולים לגרום, השכיח ביותר הוא קרדיט אבק הבית. הטיפול המקובל בהתקפים הוא לרוב בשאיפת ונטולין, במקרים קלים די ע"י למשאף. במקרים קשים יותר יש צורך בשאיפת תמיסת ונטולין דרך מכשיר אינהלצייה. שימוש תדיר מדי בונטולין אינו רצוי ונראה שהוא אף מסוכן, על-כן ממליצים הרופאים להיעזר בטיפול מניעתי קבוע.